day 33 of 50 And the Chess Game Still Goes On

Jacqueline: it's more wholesome to know that you have flaws

Amichai: One lone pawn, a little cracked, was left behind when all the chess-set pieces were packed away. Now they can't play because one piece is missing, and he is all alone.

What's there to say about the hopes that guide the longing? The game will resume, one way or another, and the lonely lone pawn, well, who would have thought it would become a thing of art and mystical speculation? An icon for the things, broken, that can hope to heal, to make it back home.

My Talmud buddy Zach asked me today what this count-blog is all about and I repeated the premise: each day is a fragment, a flaw, that we see and we honor and we pack along for this journey back to simulated perfection on the top of a make believe mountain in a desert that maybe never was. There awaits the revelation that everything is real and worth living for, no matter how broken we are. Another game of chess, the goal isn't (just) the winning.

33 is Lag BaOmer, Hod of Hod, the night of fires and the sacred mystic masters, haircuts and beard trims, and weddings for all sorts of reasons. No bonfires here in downtown tonight, just one last paper for school as the sun sets on the last day of the first year of rabbinical studies, and a lone pawn in a grander game lights a candle to the fire that connect the worlds in ways not yet imagined.

חייל בודד מלוח שחמט שנארז בחפזון נותר בודד. עכשיו אין להם איך לשחק בהיעדרו - כל אחד חשוב כל כך - והוא, בודד, מתגעגע לחבר'ה, הבייתה, ואל הייעוד המיוחד

בינתיים הוא הופך לאמנות וספוקלציה רוחנית ואות וסמל לתקוה של כל הבודדים והזנוחים שתקוותם ניצחת

החברותא שלי שאל היום על מה ולמה הספירה הזאת שלנו - וחזרתי על עיקרי התיאוריה - איסוף יומי של שבר וסדוק, חיצוני ופנימי, בדרך אל ההר בדמיוני שהוא סיני והתגלות ושלמות מלאה יותר ותיקון המידות

עוד משחק של שחמט - המטרה איננה רק הנצחון או ההגעה אלא הענין עצמו

בליל ל"ג בוערות מדורות ומגולחים זקנים ותלתלים וכלות יוצאות בחופתן

הוד שבהוד - לב ליבו של משהו

אין אש בוערת הלילה בביתי - יום אחרון של השנה הראשונה ללימודי הרבנות ועוד עבודה אחת נותרה לי ונר דולק לכבוד החיבורים בין העולמות כולם ובין הידוע ללא ידוע והתקוה הגדולה של היש

של האש