everything has its breaking point.
Amichai: Every day deserves a Sabbath: moments of reprieve from doing and a quiet state of being. Maybe it's a cup of tea at sunset, with the phone turned off, or a full on meditation, or your favorite song, or just closing your eyes on the subway, breathing deeply and taking it all in. Every day deserves not just a mini sabbath but also its farewell: a token of havdala, separation, opening your eyes from the quiet mediation, getting up from that cup of tea to do the dishes, turn on the phone, commit one self to sacred doing, no matter the task.
Make the bed, even if you sleep alone in it and will be the one to slip into it again at night, a wise man once told me.
A cinnamon stick, broken like a promise, a fractured scroll of ancient fragrances, taken out of its spice box, a stick is just a stick, and smelling is just smelling, and intention is always to be more present in the the here and now.
26. Hod of Netzach - the awe in front of all this timeless time. Every day deserves a bit of Sabbath - eternity, infinite pleasure that connects the sense of smell to the very first time a human being, in some garden, perhaps called Eden, breathed in deeply and smelled, and smiled, and made sure we remember. 26 is the numbered code of YHWH. Past, present, future, being, now.
בכל יום שבת קטנה נדרשת. רגע של הפוגה מעשייה קודחת: כוס תה בשקיעה, כיבוי המכשירים הדיגיטליים, מנוחת צהרים, שיר אהוב, תפילת מנחה או מדיטציה בעצימת עינים. ובכל יום גם הבדלה נדרשת: לקום מהכורסה אחרי התה או התפילה ולקרתף כלים בכוונה יתירה ולהרתם ביתר אנרגיה למשימות הקטנות והגדולות גם יחד
סדר את המיטה בכל בוקר גם אתה היחיד שישן בה וגם אם רק אתה זה שיכנס אליה בלילה, אמר לי פעם איש חכם
מקל קנמון שבור, מגילת רזים נפקחת לאורך, מחוץ לקופסת הבשמים זה רק מקל זו סתם מגילה ובכל זאת הריח הוא תמיד אותו הריח וזכרון הטקס חי גם כשלא מוצאי שבת
26. הוד הנצח. כבוד גדול אל מול הזמן האינסופי הזה, שבת בשבתה מעולם ועד עולם
מריח מרחוק את קנה הקנמון הזה כמו בפעם הראשונה בגן קסום בעדן הו לראשונה עמד אדם והריח וחייך והבין וזכר את הזכרון הראשון החי בי פתאם עכשיו כאיךו אין עבר הווה ועתיד כלל.
26 - שם הויה. עהר הווה עתיד.
No comments:
Post a Comment