Sunday, 29 April 2012

day 22 of 50 broken zipper

Jacqueline: broken zipper

Amichai: What was once a working zipper has become this solitary image, lonely window in a tower or a widow on a deserted road. I make of it what can be made of it - like any other image, icon, symbol or tradition, there's always a bigger picture that transcends, as it evolves, and makes new meaning of what that something was.
How did it break, the zipper? Why do you still keep it? Why is this object interesting for you? What does it ignite in me?

Insignificant little discarded items tell of the most important details of our many layered lives; they keep our secrets. Somebody's trash, a broken zipper, becomes someone else's metaphor for that which broke, snatched from practical use, devoid of function in one's life, but still sticking around. Household objects turned to clutter, deadweight; thought patterns, ideas about who I am , behaviours that are still part of what I am but that are also just leftover broken zippers, no longer trusted truths and intimacies, broken for whatever reasons, emotional clutter. They need to be thanked, these objects and memories, to be recognized be released, to make room for the new; goodbye broken zippers.

Little details wink at the big picture. The Zohar says "She opens a tiny door."

22 invites into the week of 'big picture focus' - the kindness of endurance, hesed of netzach; seven nights with Endurance, the Sphere of Infinity, the Big Picture. It all zips open into a much bigger story, the myths which we call 'life', and a lot of big important private questions about the meaning of everything, and the fixing of the little things, one day at a time.

מה אפשר לומר של ריצ'רץ' שבור מעבר לעובדת היותו סמל אקראי שהופך לצוהר צנום או אלמנה בוכיה על אם הדרך
או כל דימוי אחר שאבחר בו או תבחרו אתן

איך הוא נשבר? למה לא נזרק ? מה משמעותו כלפיך? למה הוא מענין אותי? וכך סתם ריצ'רץ' או רוכסן שבור הופך למטפורה של חורבן ושל שבור ולא שלם יותר וגעגוע

יש חפצים כאלה בכל מיני פינות בבית ובארונות כולם
שהיו נאמנים ונחוצים ומשום מה כבר לא ובכל זאת עוד נשמרים
קצת פתטי
ויש מחשבות כאלה, וסוגי התנהגות ובחירות אישיות שעדיין בחיי שעל חלקן אני תוהה כי גם פה יש רוכסנים ישנים כאלה שנס ליחם

בהוקרה ובאדיבות: תודה ושלום ולסל וחסל. צריך לפנות מקום למה שיבוא, לחדש

הפרטים הקטנים קורצים לתמונה הגדולה

היא פותחת צוהר זעיר" כותב הזוהר"

ספירת 22 פותחת צוהר אל הנצח, התמונה הגדולה של משמעות חיינו
שבוע של התבוננות בסיפור הגדול דרך הפרטים הקטנים
חסד - לבוא ברכות, וברצון טוב
נצח - אל השאלות הגדולות של חיי: האם אני חי את חיי כפי שאני באמת רוצה? ואם לא - מה יש לתקן
בפרטים הקטנים
של שגרת היוםיום

שבוע נצח טוב

No comments:

Post a Comment