day 17 of 50 Heart of Glass

Jacqueline: sometimes it's the simplest things that are the hardest to get right.

Amichai: Is that a heart of glass tied within this ribbon? A broken mass produced love symbol waiting for the fix that will return it to the head and hair of the little girl whose ribbon broke. Oh fix it mommy,please! And mommy will, because she said so, because it's little things that make the biggest difference. Fix whats below is how we fix whats above. And this one's doable, it's just a tiny heart of glass. Or is it?

So much is unfixable, so many words can not be taken back and no 'undo' button heals the battle scars of daily human scuffles. So fixing what we can - a ribbon, a nasty chain of emails, gets at the core of change, the heart of the matter, the heart of hearts. Have to stop. And fix what we can, with heart.

And that's tonight - 17 on route to 50, a new moon, the heart of hearts; tiferet of tiferet, innermost emotion, compassion in compassion. Go on mommy, fix the ribbon, tie the bow and

kiss your daughter and fix the night

a good new night, renewed, like the moon made of glass.

לב זכוכית קטן פועם קשור לסרט שהיה פעם תכשיט שיער של ילדה קטנה, ועכשיו, ניטש. מי יתקן? אמא! תתקני לי! ואמא תתקן כי אמא הבטיחה וכל תיקון קטן הוא גם תיקון גדול וכל שבארץ גם בשמים וכל לב הוא לב ומטרתו לפעום.

כל כך הרבה מהשבור אינו בר תקנה. מילים שנאמרו בזעף, תכתובות שנכנסו למכלול איבה, ובכל זאת אפשר: תאמין שאפשר לתקן, דווקא בקטנות שהן הן הגדולות והנסתרות ממנו. לב קטן מזכוכית שיחובר שוב לראש ילדה קטנה בלב שלם שווה את כל המאמץ כי מי יודע?

לב הענין - לב הלב הוא ליל ה17, ראש חדש אייר, תפארת שבתפארת, מוקד הרגשות: אם פה אפשר לתקן את המעוות אז הכל אפשר

נו אמא, תתקני לה את הסרט, קשרי לה את השערות, נשיקת לילה טוב ותיקון הלב הקטן הפועם בשמחה קטנה של שמחות קטנות לילה אחד, קטן, וטוב

ומחודש

כמו הלבנה