it's of no use until it's broken.
Amichai: It takes courage to admit that what was whole no longer matters and must shape-shift and transform. But what use is a perfect egg it not for breaking? The broken is as things must be.
And so it is with hearts and cities, walls will crumble as they should. Oh Jerusalem, split by walls of wailing and cement, seemingly so whole as one, here too, there will be blessing in the broken.
And as for hearts, I guess it's good to know that once they're broken, they, with time, grow even stronger, maybe more resilient for the rest of life.
Gevura of Malchut: Discipline honored in the regal reality of every day life. Taking on each task as it comes, committed to completion. Tonight I want to honor all of us who took on the discipline of this 50 day journey, now almost done. Why gather the broken? why count each day's shard? Healing, we hope, I wish for, for all that needs it, comes from this commitment. Egg comes first, then comes the chicken, as our patience breeds our higher grounds. It could be the other way around, but how will we ever know if we don't try?
צריך גבורה להודות שבשברים טמון סוד הגאולה
ורק מהסדקים של מה שהיה שלם ניתן לבנות עולם חדש
מה תועיל ביצה שלא בקעה? אין בה ברכה
כך בלבבות וכך בערים
שברונם משחרר ברכות חדשות
גם בירושלים שחוברה לה, לכאורה יחדיו, יש היום תפילות לחומות חדשות וגבולות אחרים ושברי הקיים לקיום חדש, שווה יותר, לכולם
ובלבבות שיש בהם תמיד יותר מרסיסים של שבר יש ברכה כשאוספים את השברים
רק לב שנשבר הופך חזק דיו לעמוד מול מה שהחיים מביאים
גבורת המלכות: משמעת ברזל של משימות יום יום בגוף ונפש, נכונות לשבור עצלות והרגל על ידי שבירת המוסכמות והרגלים חדשים
לכל הסופרים השנה את ימי העומר - גבורת מלכות, שמחות קטנות, והלואי ששכר כלשהו סמוי או גלוי באיחוי שברים פנימי וצעד צעד אל תיקון גדול יותר
כל יום כזה הוא עוד שבירת ביצה של העבר וכל שבירה תוליד עולם חדש שמתוכו תבקע, אם לא תרנגולת אז אולי ביצה חדשה, מסתורית וכך הלאה ולנצח, כל שנה מחדש
מן החסד אל המלכות
No comments:
Post a Comment